הרב יוסף פישר הוא אחד מאותם אנשים שהחיוך החם ואור הפנים שלהם נותר טבוע בנפשך לנצח.
יום אחד, כשהבן שלנו היה בן 15, הוא התפרץ לפתע בפני אשתי ובפניי וקרא די, נמאס לי לגור
כאן!, ועזב בטריקת דלת (האירוע הזה, ב"ה, לא חזר עוד על עצמו!).
זמן קצר לאחר מכן, קיבלנו טלפון מאדם בעל קול ידידותי ומבטא אמריקאי: מר וגברת ברייר, מדבר
הרב פישר. רק רציתי ליידע אתכם שבנכם ילון הלילה בביתי שברמת בית שמש לא היה לנו מושג
איזה מן סוג קשר יש לאדם הזה עם הבן שלנו. הרב פישר המשיך והסביר שהוא ואשתו הקימו בית
מעבר לנוער בקשיים. סגרנו את הטלפון וקראנו בכל לב לה שיחזיר לנו במהרה את בננו הביתה, אך
באופן שיאפשר תיקון של כל פגיעה הדדית שאירעה במערכת היחסים שלנו.
למחרת, חזר בננו הביתה ומיד הלכתי לביקור בביתו של הרב פישר. בעיניים דומעות, הבעתי בפניו
את תודתי והבהרתי לו איזה חוב עצום אני ואשתי חבים לו.
מעת לעת, בחלוף השנים, זכה בננו לבלות עוד ערבי שבת רבים בחברת בני גילו בבית פישר.
כבעל תשובה בעצמי, חקרתי לעומק חוויה זו של זיכוי הרבים. הכול החל עם אותו עץ האשל האגדי
שתחתיו אסף אברהם אבינו נשמות אבודות תחת כנפי השכינה סיפק להם מזון ומקום לינה,
בנוסף – הכול מגיע ממקום עמוק בהרבה, הטמיר מכל טמירין, מרצונו של אב הרחמן אשר משך את
אברהם אבינו אל החיבור הנצחי שבין חסד ואהבה.
הסתקרנתי להבין מה משך את הרב, איש משפחה צעיר, לאסוף בני נוער שבקושי הכיר אל ביתו.
שאלתי את הרב בכנות מה הוביל אותו לעשות כן וכך השיב לי:
לפני תשע שנים הקים הרב פישר את בית המעבר שלו. הייתה בו כמיהה עמוקה ליצור קשר רגשי
משמעותי עם נערים בסיכון, עם דגש על בניית ידידות הנובעת ממקור אבהי. רוב הבנים, בוחרים עם
בוא הבוקר להישאר ולא לחזור לרחוב. בבית, לא מופעל עליהם לחץ לנהוג בדרך ארץ. הרבה מהם
לא שמרו שבת. הם החלו ביום הראשון של שארית חייהם עם ארוחת בוקר דשנה ולעתים קרובות
הוזמנו לנסוע למקום מעניין כלשהו עם הרב, כמו קברי צדיקים.
אין ספור פעמים הבנים היו נפתחים אלי, חולקים את הכאבים המטרידים אותם, כמו גם את
חלומותיהם הנכספים ביותר. זו הייתה רק תחילתו של מסע שנראה שלא יסתיים לעולם סיפר הרב.
אני מנסה לעבוד עם הציפיות של הילדים מחייהם כמה אנשים שהינם הורים לבנים ובנות צעירים ופגיעים, אי פעם ישוו בנפשם לסכן לא רק את עצמם -לא את כל משפחתם למען איזה טיפוס צעיר ומפוקפק? מי יחתום על צ"ק כזה ללא כיסוי?
שימת גבולות מול המשפחה שלי תמיד היוותה בעיה הסביר הרב.
אירועים כמו הקאות על הרצפה, נחשבו לבעיות קטנות יחסית בעשייה היום-יומית של הרב פישר.
באירוע אחד, התפרץ נער צעיר על אורח אחר על כך שדיבר אליו בחוסר כבוד. הנער התפרץ וזעק,
מה אתה חושב לעצמך שאתה מדבר ככה לצדיק גדול כזה לזעזועם של כל הנוכחים, הגיב הבריון
בהוצאת אגרופן מכיסו והקורבן התמים שהיכה הותיר נתזי דם על הרצפה.
אז מה הם החלומות של הרב פישר לעתיד?
מספר הנערים שמגיעים אלי עולה משנה לשנה אמר
בחיוך קורן. כמובן שהבית שלנו אינו אלא שלב אחד בתוכנית ארוכת טווח בבניית החזון לתרום את
חלקי במסע לתיקון עולם. ברוך השם מועצת בית שמש התחייבה בפני כי ממתין לי בניין שישמש
כהוסטל חרדי. כל מה שנותר הוא למצוא מקום מתאים ותורמים עבור תשתיות התמיכה.
ומה היה השכר הגדול ביותר שקיבלת מעבודת הקודש שלך? שאלתי את הרב, להרחיק ילדים
בסיכון מהרחוב?
ללא רגע של היסוס, השיב לי, הרבה יותר מזה! כשאומרים ליהחיוך והאהבה שלך הם משהו
שמעולם לא זכיתי לו בשום מקום אחר אני מרגיש שכל ימי ההולדת שלי הגיעו בבת אחת
מאת מר זאב ברייר
Powered by
This website uses cookies.
We use cookies to analyze website traffic and optimize your website experience. By accepting our use of cookies, your data will be aggregated with all other user data.